#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	א. מנין שבקידושין שוה כסף ככסף? 	"כתבו התוס' (ד""ה בפרוטה) דילפינן מעבד עברי [עיין בהערה] <sup>א</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>א.  כתב המהרש""א  (על תוד""ה בפרוטה)  דהיינו לחד תירוצא שכתבו לקמן, אבל לתירוץ שני שכתבו התוס' לקמן דליכא למילף נזקין מע""ע משום דאימא דהקל עליו הכתוב בשוה כסף כדי שלא יטמע בין הגויים א""כ ה""נ מה""ט ליכא למילף קידושין וערכין מע""ע אלא דלההוא תירוצא צ""ל דנילף ערכין וקידושין מנזקין וכן נראה מדבריהם לקמן. כתבו הרשב""א (ד""ה בדינר)  והר""ן  (ד""ה ויש)  דשוה כסף ככסף בקידושין ילפינן מסברא דכ""מ שנאמר כסף גבי קנין שוה כסף בכלל כסף כיון דהא ניחא להו בהכי.</span>"	קידושין תוס' ב.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ב. מדוע שנינו במשנתנו: 1) האשה נקנית ולא האשה מתקדשת או האיש קונה 2) בשלש דרכים ולא בשלשה דרכים או בשלשה דברים?	"1) האשה נקנית ולא האשה מתקדשת משום דקבעי למיתני כסף ובכסף שייך לשון קנין. האשה נקנית ולא האיש קונה משום דקא בעי למיתנא סיפא וקונה את עצמה בדידה תנא נמי רישא בדידה ואב""א אי תנא קונה ה""א אפילו בע""כ.<br>2) בשלש דרכים ולא בשלשה דרכים, דבדרך שייך לשון זכר ולשון נקבה והכא דלגבי אשה קאי קתני לה בלשון נקבה. בשלוש דרכים ולא בשלשה דברים דכל היכא דאיכא חילוק בדרכים תני דרכים, והכא איכא חילוק בשלש דרכים ולא בחופה <sup>ב</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>ב.  כן פירש""י  (ד""ה דאיכא)  אבל הרשב""א  (ד""ה אלא)  כתב שקושיא זו כבר תורצה לעיל שהוא משום דקבעי למיתני ביאה וביאה איקרי דרך ואב""א הא מני ר""ש היא לומר שדרך האיש לחזר אחר האשה, עכ""ל. ויתכן שגם לפרש""י נשאר התירוץ הראשון דקבעי למיתני ביאה וביאה איקרי דרך.</span>"	קידושין ב. - ג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ג. האם נוהג רבעי באילנות בחו""ל ובמה הדבר תלוי ומדוע? "	"כתבו התוס' (בד""ה אתרוג) דאם מאן דתני כרם רבעי סובר שבנטע אין רבעי כלל אפילו מדרבנן א""כ אין דין רבעי נוהג באילנות בחו""ל כיון דקיי""ל שכל המיקל בארץ הלכה כמותו בחו""ל. אבל אם מאן דתני כרם רבעי סובר שבנטע נוהג רבעי מדרבנן א""כ דין רבעי נוהג מדרבנן באילנות בחו""ל."	קידושין תוס' ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ד. תנן כל הספיחים מותרין חוץ מספיחי כרוב, והא תניא איפכא? 	"כתבו התוס' (ד""ה אתרוג) שרבינו נסים תירץ שהמשנה מיירי בספיחים של ערב שביעית שנכנסו בשביעית דכיון שגדלו רובן בשישית הם כשל שישית ומותרין אף לסחורה חוץ מספיחי כרוב שהם אסורין לסחורה כדין שביעית או אחר הביעור לאכילה, דכל ירק אתה יכול לעמוד עליו בין חדש בין ישן אבל ספיחי כרוב שדרכו לגדל אמהות אמהות ויש עלין שהם גדלים בשביעית ושמא יקח מן העלים שהם אסורים ויאמר מן האמהות לקחתי. והברייתא מיירי בספיחים שגדלו בשביעית ואליבא דר""ע שסבר שספיחים שיצאו למוצאי שביעית אסורים מדרבנן בכדי שיעשו כיוצא בהם וקסבר כל שאר ספיחים אסורים במוצאי שביעית אבל בספיחי כרוב לא גזרו."	קידושין תוס' ב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ה. ירק או אתרוג שנלקטו בשביעית מה דינם? 	"לרש""י בירק אזלינן בתר לקיטה, לתוס' (ד""ה אתרוג) אזלינן בתר רוב גידול. לרש""י באתרוג אזלינן בתר חנטה. לתוס' (ד""ה מה) אזלינן בתר חנטה דוקא לחומרא כגון אם חנט בשביעית ונלקט בשמינית אבל לא אם חנט בשישית ונלקט בשביעית א""נ באתרוג תמיד אזלינן בתר חנטה."	קידושין ב: - ג. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ו. במה תנן שאתרוג שוה לאילן? 	"לת""ק בשלש דרכים, לרש""י לענין ערלה ורבעי שנוהגים בו כאילן ולענין שביעית שהולכים בפירותיו אחר חנטה. לתוס' (ד""ה מה) שלענין ערלה, רבעי ושביעית הולכים בפירותיו<br>אחר חנטה ולתי' אחד בתוס' רק לחומרא. לר""א אתרוג שוה לאילן לכל דבר וגם לענין מעשרות הולכים אחר חנטה."	קידושין ב: - ג. ותוס'		
